כוחה של קהילה:
השמחה של הילה, הדמעות של כולנו
מרכז חוסן קהילתי מורשת ישראל של פנאי העיר חדרה התגייס בעזרת אנשים יקרים מהקהילה על מנת לשמח את הילדה הילה לוגסי מאשקלון ולערוך לה, למרות הכל, חגיגת בת מצווה * האבא ישראל, שמנהלת תחנת מד"א באשקלון ולא התפנה עם המשפחה לחדרה, הגיע במיוחד לאירוע ולצד החגיגות לא נשארה עין אחת יבשה באולם
מאז אותו בוקר שבת נוראי ב-7 באוקטובר, כולנו חשופים לעשרות סיפורי זוועה והעצב לא מפסיק. לצד זה, אנחנו גם רואים את הצד של ארץ ישראל היפה, הערבות ההדדית, היוזמות הרבות והחיבוק החם לתושבי הדרום ולכוחות הביטחון.
מרכזי הפנאי של פנאי העיר חדרה, הפרוסים בכל רחבי העיר, הפכו במהלך המלחמה למרכזי חוסן קהילתי ומרכזים בתוכם יחד עם מתנדבים מהקהילה, יוזמות רבות ומבורכות.
אבל אף אחד לא יכול היה להכין אותנו למה שקרה במרכז הפנאי מורשת ישראל ביום שני השבוע, כאשר קהילה שלמה חגגה בת מצווה לילדה הילה לוגסי מאשקלון, שמתארחת בעיר חדרה עם משפחתה. ההתגייסות המדהימה והאירוע המרגש לא הותירו עין יבשה במהלך השמחה שנערכה במרכז הפנאי מורשת ישראל.
הילה הגיעה עם סבה, סבתה ועוד בני משפחה, בלי אביה ישראל, שמנהל את תחנת המד"א באשקלון המופצצת וגם בלי אימה שנשארה בדרום.
לאנשי מרכז הפנאי הגיעה השמועה על כך שהילה הייתה אמורה לחגוג בת מצווה, אבל בשל המצב היא לא יכולה לעשות זאת. מה גם שכאמור הוריה לא הגיעו איתה לחדרה. קרובי המשפחה ביררו אם יש מי שיוכל אולי לעזור לשמח את הילה.
מאותו רגע, בהובלתם של מנהל המרכז שמעון גבאי והמזכירה רחל עודאני, קהילה שלמה התגייסה לטובת הנושא עם הירתמות יוצאת דופן כאשר בתוך מספר ימים בודדים מרכז הפנאי קיבל עשרות פניות מאנשים המוכנים לסייע ולשמח את המשפחה היקרה.
רוח הנתינה של הקהילה לא הסתיימה שם. ביום החגיגה, עשרות מתנדבים נהרו למרכז משעות הבוקר המוקדמות. כל אחד מהם הפשיל את שרווליו, תרם בדרכו שלו ועבד ללא לאות כדי ליצור ערב בלתי נשכח לילדה הצעירה ולמשפחתה.
בשעה 19:00 בערב הגיעה המשפחה למרכז הפנאי מורשת ישראל, כאשר הילדה הילה נרגשת במיוחד. ואכן, היה זה ערב בלתי נשכח, לא רק עבור המשפחה אלא עבור כל הקהילה. עדות לכוחה של הרוח הקולקטיבית והחוסן. הרגע המרגש ביותר היה כניסתו של האב ישראל לאולם. הוא הגיע במיוחד לשמחה של ביתו היקרה, ומיד לאחר האירוע שב ליום יום הקשה כל כך בדרום.
קרדיט עצום מגיע למזכירת מורשת ישראל רחל עודאני יחד עם צוות המורחב - מירב אסרף וטוהר רפאל לוי, שעמדו על המשמר בכדי שהכל יהיה על הצד הטוב ביותר.
התודות כאן גדולות, אבל אי אפשר שלא להזכיר את כולם: לענבל הינדי על השמחה בעמדת הדי ג'י ועיצוב הבלונים, להילה כחלון וקורין על עמדות המתוקים, לנאוה עץ רענן על מגשי הפירות, לרעות שיין על הצילום ומגנטים, לאילנה שפירה על הפריקסה, למשובצים על המתנות לילדת הבת מצוה, לשיר על הפיצה, למשפחת לוי על ההגברה, לשירן מרקוביץ על העזרה והסיוע וגיוס התרומות, למשפחת גרייף ותהילה בהר על העוגות, לבנות הקילה הצרפתית, משפחת קדוש, משפחת אפרת, שבאו לעזור ולשמח את המשפחה היקרה. ולכל העוזרים והמסייעים שהעדיפו להישאר בעילום שם.