קהילה היברידית
שחור, לבן ומקסים
המלצה אחת ביום: טל נקר על הסרט החדש בנטפליקס: מלקולם ומארי
ביום ראשון האחרון יצא בנטפליקס אחד הסרטים היותר נפלאים שיצאו בזמן האחרון...
יש כמה דברים שחייבים לומר : הוא בשחור לבן, משחקים בו שני שחקנים בלבד, הסט הוא הבית שלהם והמוסיקה מופלאה. וכל זה בא רק לטובתו של הסרט. צפיתי מהופנטת.....
את הסרט כתב וביים סם לווינסון, המוכר כבן של בארי לווינסון וכיום כאחד מיוצרי "אופוריה". (פינה מיוחדת תוקדש לאופוריה – מבטיחה)
לפני שלוש שנים, במהלך הקרנת הבכורה של סרטו "Assassination Nation", הוא שכח להודות על הבמה לזוגתו אשלי, מה שמן הסתם הוליד דיאלוג לא נעים, והיה השראה לפרויקט הזה.
בן דמותו של לווינסון הוא מלקולם, הבמאי השחור העומד במרכז סרט זה. הוא חוזר מפרמיירה של עבודתו הטרייה כשכל העולם משתחווה לרגליו, חוץ מזוגתו מארי, הזועמת על כך שנשכחה מנאום התודות.
הייבוש מתריס במיוחד לנוכח העובדה, שיש לה סיבות טובות להאמין כי גיבורת הסרט מבוססת עליה. היא אומרת לו את דעתה בנושא, וכנהוג ביצירות מסוג זה פותחת תיבת פנדורה, שכן גם בן זוגה לא חוסך את שבטו ממנה.
את מלקולם מגלם ג'ון דיוויד וושינגטון (הבן של דנזל), שחקן פוטבול לשעבר וכוכב "שחור על לבן" של ספייק לי ו"טנט" של כריסטופר נולאן.
את מארי מגלמת זנדאיה, מטאור עולה עוד יותר, שכבר הספיקה לקבל שלל שבחים ומועמדויות על הופעתה כאן ובהחלט ייתכן שתהיה מועמדת גם לאוסקר.
הסרט מצולם בשחור לבן, לא משעמם ולא מונוטוני. השיחות בין מלקולם ומארי מרתקות, ונוגעות בשלל נושאים. למעשה, יש לנו כאן שלושה סרטים בחבילה אחת: סרט אחד עוסק בזוגיות, השני בממשק שבין החיים לאמנות והשלישי במשהו אחר שלא קשור בהכרח ליחסים שבינו לבינה - פוליטיקת הזהויות.
צריך גם להגיד מילה טובה על הפסקול. בגלל הפטפטנות, הצילום בשחור לבן והארס-פואטיות, יש בסרט משהו שמזכיר את וודי אלן ואת הקולנוע הצרפתי.
בהתאמה, יש בו גם לא מעט מוזיקת ג'אז, אך בצד זאת לווינסון מעדכן קצת את החוקים של הז'אנר עם מוזיקה שחורה עכשווית ומצוינת.
נטפליקס – מומלץ מאוד!!!
לאיזור האישי