מלכה, שקרן ותמנונית

אייקון תרבות: טל נקר עם פינה קבועה של המלצות תרבות. מומלץ בחום

להמלצות נוספות

 

 

סדרה: גמביט המלכה

 

יש לפעמים שאתה מתחיל לראות סידרה, בנושא שאתה בכלל לא מבין...וזה תופס אותך כמו מגנט. כזו היא גמביט המלכה.

עוד בפרק הראשון ברור שלא מפסיקים...הסיפור – בנאלי, אבל כל מה שמסביב הופך את גמביט לארוע מקסים מרתק, כזה שלא רוצים שיגמר לעולם.

אליזבט, יתומה בת 8, נלקחת לבית יתומים, שם היא נחשפת למשחק השחמט. באותה תקופה נשים לא שיחקו שחמט, היא מגלה את היכולת לשנן ובעצם משחקת בראש ולא על לוח המשחק. עם השנים היא נהיית שחקנית השח הכי מפורסמת עד אליפות עולם ברוסיה, שהייתה האוטוריטה וכל אלופי העולם הגיעו משם.... האופנה בסידרה עוצרת נשימה, מערכות יחסים מרתקות ועוד הפתעה בפרקים האחרונים.

שווה!

 

סרט: השקרן הטוב

 

השקרן הטוב – מותחן פשע ומבטא בריטי טוב...אלמנה עשירה ונוכל חינני...סרט מעולה ששומר עניין לכל אורכו... משחק משובח וסיפור מרתק.

אשף הרמיה רוי קורטני פוגש באינטרנט את בטי מקליש, אלמנה עשירה שפותחת בפניו את ביתה ואת חייה...אך מה קורה כשמשחק הרמייה הקליל מתהפך?

שני שחקני ענק, נפגשים לראשונה למשחק של חתול ועכבר. הלן מירן ואיאן מקליש מחזיקים אותנו ברגש, חוכמה והומור בריטי משובח.

http://www.seret.co.il/movies/movieTrailer.asp?MID=6527

 

סרט: מורתי התמנונית

 

מורתי התמנונית - קרייג פוסטר, במאי סרטים המתגורר בדרום אפריקה, מגיע למשבר אישי בחייו. הניסיון לחפש מרגוע לנפשו מושך אותו אל אהבה ישנה מילדותו, מקום נטול שיפוטיות ומרחיב לב - האוקיינוס. כך, מדי יום הוא יוצא למפרץ פולס לצלול עצמאית עם שנורקל וסנפירים לאותה נקודה בים - יער אצות, מערכת אקולוגית אותה הוא תופס כיצור פועם וחי בפני עצמו - בה הוא מגלה יצורים משונים ומרהיבים.

את כל אלה הוא מתעד ללא הרף בביקוריו, עד שתמנונה אחת מיוחדת תופסת את תשומת לבו. היא אינה באמת 'מיוחדת', תמנונת הבר הזו, אך ברגע שפוסטר פוגש בה - ניצת בו (ובנו) משהו. כעת, הוא שב אל הים בשבילה, עוקב אחריה, לומד אותה. הוא וצוות הצילום שעמו, לא פוסקים מלתעד.

במהלך הלמידה שלו אותה וההתקרבות הזהירה, מתפתח גם הרגש של הצופים. התמנונה הופכת למוכרת, לחביבה. אורחות חייה ומעשיה מרתקים ומורכבים, והתיעוד האינטימי הזה מספק, מלבד סנטימנט צפוי, זווית ראייה יוצאת דופן על אנושיותו של בעל החיים הזה (בחיפוש אחר המוכר, פוסטר אף מציין כי תמנון מחזיק באינטיליגנציה של כלב או חתול). לאחר ימים רבים, כשהוא מרגיש שביסס עמה תחושת בטחון בהיותו בן לוויה נאמן שצופה מן הצד, פוסטר קרב בעדינות ולאט לאט שולח אליה את ידו. הסצינה בה הזרוע שלה מגששת עד שנפרשת על גב ידו היא סצינה פוערת לסת ממש.

הפליאה ביצירת הקשר הראשוני היא נקודת שיא בסרט, ומשם והלאה, נדמה שהחברות הנרקמת בין הצמד החריג הזה טבעית לחלוטין. הנאמנות שהוא מפגין לה, המסירות הכרוכה בלחזור מדי יום במשך עשרה חודשים רצופים אל פיסת האוקיינוס הקטנה הזו, מרגשת גם היא. לא פחות משמעותיים הם הלבטים הכבדים הפוקדים אותו כדוקומנטריסט, לנוכח מקומו בחייה הקצרים (כשנה) של חברתו מרובת הזרועות - האם להתערב כאשר היא מצויה בסכנה? האם לסייע לה במצבים שהטבע, יפהפה ואכזר ככל שיהיה, מזמן לה?

ספוילר!! הלב נכמר אל מול המצבים הקשים הפוקדים אותה, והצורך להציל אותה כבד מנשוא. מפעים לראות לא רק את הרגע הדרמטי בו להקת כרישים רודפת אחריה - ואת הכאב הרב שפציעתה גורמת לקרייג פוסטר המדבר על כך בגרון חנוק - אלא גם את ההקרבה האולטימטיבית של התמנונה למען צאצאיה העתידיים, המלווה ברגשות סוערים, והיא אך חלק ממעגל החיים (התחושות הרבות שעולות בעקבות הידידות האמיצה הזו משליכות כמובן על חייו של הגיבור, על יכולת ההתאוששות והתמודדות שלו עם עצמו ועל מערכת היחסים שהוא טווה עם בנו המתבגר, לו הוא מעביר את התשוקה אל העולם התת ימי. הן גם משמשות פתח לשיחה עם הצופים הצעירים - שמתפלאים ללא הרף מפעולותיה המתוחכמות של התמנונה ומהתנהלותה המרשימה - על כוחו וקסמו של הטבע, על מקומנו בו, ועל היכולת של בעלי החיים, כמו גם שלנו, להתגבר.